הגיש ערעור על הרשעתו, למרות שכבר השתחרר מהכלא

ביהמ"ש המחוזי קיבל בקשת אדם שהודה באיומים על אשתו לחזור בו מהודאתו, לבטל את ההסדר ואת גזר הדין, ולהחזיר את התיק לבימ"ש שלום, בטענה שההודאה חולצה ממנו בבית המשפט תחת פיתוי ולחץ

אב לשישה מצפת, אשר הודה באיומים על אשתו וריצה שמונה חודשי מאסר, ביקש בערעור לחזור בו מהודאתו ולבטל את הסדר הטיעון - זאת לאחר שכבר ריצה בפועל את עונש המאסר. הגבר טען כי בית המשפט כפה עליו את ההודאה וההסדר. בית המשפט המחוזי בנצרת, בצעד חריג, קיבל את הערעור, ביטל את ההרשעה ואת גזר הדין, ונענה לבקשת המערער להחזיר את התיק לבית משפט השלום להמשך הוכחות, מהמקום בו הן נפסקו.

הנאשם הוא בן 39 מהמגזר החרדי, ללא עבר פלילי. לפני מספר שנים התברר לו כי רעייתו מנהלת רומן עם אדם אחר מהמגזר, דבר שהוביל למערכת גירושים מכוערת בבית המשפט למשפחה בקרית שמונה ובבית הדין הרבני.

באחד הדיונים הסוערים בבית המשפט למשפחה, טען עורך הדין של האישה, ממוצא ערבי, כי הגבר ניגש אליו בהפסקה יחד עם עורך דינו ואמר לו: “אצלכם בכפר, אישה כזאת היו דוקרים”, וליווה את דבריו בתנועה של שחיטה באזור הגרון. לאחר שהסתיים הדיון, טענה גם האישה כי הגבר ניגש ואמר לה: “אני עוד ארצח אותך ואקח לך את הילדים”. נגד האיש הוגש כתב אישום, וכתב אישום נוסף בגין הפרת צו הגנה והגעה למקום עבודתה של האישה, שם איים כי יפיץ שהיא בוגדת.

המשפט התנהל במשך שמונה חודשים בבית משפט השלום בקרית שמונה, כאשר במשך כל הזמן הנאשם עצור, בין השאר משום שלא היתה לו חלופת מעצר להציע. בשמונת החודשים בהם היה עצור, לא זכה לביקורים, מסיבות הקשורות למשפחתו. בנוסף נמנע ממנו לפגוש את ששת ילדיו הקטנים, עקב המסוכנות הגבוהה שלו לכאורה, שנקבעה בתסקירי המבחן שהוכנו לגביו.

לקראת סוף ניהול ההוכחות, השופטת רות שפילברג כהן הציעה לנאשם כי יודה בתיק - ואז ישוחרר באופן מיידי, מאחר שתקופת המאסר שתיקבע תהיה זהה לתקופת המעצר שריצה. “ברגע של חולשה”, לטענת הנאשם, הוא הסכים להודאה ולהסדר, ולא מתוך רצון חופשי אלא עקב הברירה האכזרית שעמדה בפניו - שחרור מיידי או אי-הודאה ובילוי במעצר עוד מספר חודשים, בלי לפגוש את ילדיו.

בפועל, הנאשם השתחרר ממאסרו ביום גזר הדין. השופטת שפילברג כהן כתבה כי “נוכח תקופת המעצר, שבחלקה נגרמה מכך שהנאשם לא הצליח להציג חלופה הולמת, אף על פי שהיה משוחרר לחלופה כזו אילו היתה נמצאת, מצאתי צורך ממשי לסיים את התיק והמלצתי לצדדים לעשות כן”. במסגרת ההסדר, נמחקה מהאישום הטענה כי איים על אשתו ברצח.

חרף העובדה שהגבר הספיק לרצות את המאסר שנגזר עליו, כאמור, הוא לא השלים עם הרשעתו, והגיש ערעור באמצעות סנגוריו החדשים - עורכי הדין איתן כבריאן ויניב פרץ. בערעור, האיש ביקש באופן חריג לאפשר לו לחזור מהודאתו ולבטל את הסדר הטיעון הסגור, למרות הסיכון הכרוך מבחינתו בפתיחת התיק מחדש, לאחר שריצה את העונש שניתן לו באופן מלא.

עורכי הדין כבריאן ופרץ טענו בערעור, כי נסיבות חריגות מצדיקות את ביטול ההסדר וביטול ההודאה שמסר הנאשם - עקב ההתערבות הבוטה והלחץ הכבד שבית המשפט הפעיל לכאורה על המערער על מנת שיודה, תוך פיתוי בשחרור מיידי.

הנאשם, הנחוש להיאבק על חפותו, טוען באמצעות סנגוריו למחדלי חקירה מהותיים – למשל, אי בדיקת המצלמות במסדרונות בית המשפט בו נטען כי איים על האישה ועורך דינה (זאת לאחר שעורך הדין שייצג אותו בהליך הגירושין תמך בגרסתו בעדות שנתן). הנאשם ביקש גם להחזיר את התיק לבית משפט השלום על מנת להזמין לחקירה חוזרת את השניים, בטענה חמורה חדשה שהעלה, לפיה בהליך המתנהל בבית המשפט למשפחה, הם הציגו לבית המשפט כתב אישום מזויף, נוסף, שלכאורה הוגש נגדו על תקיפת אשתו, אלא שמדובר בכתב אישום שלא הוגש מעולם.

בשורה התחתונה, נטען בערעור כי על בית המשפט היה לנקוט משנה זהירות ולא ללחוץ את הנאשם אל הקיר באופן בו חולצה ההודאה.

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בבית משפט המחוזי בנצרת, בהרכב בראשות השופטת אסתר הלמן, הוחלט בהסכמת המדינה על החזרת התיק כאמור לבית משפט השלום, ולאותה שופטת, להמשך שמיעת ההוכחות, ולהזמנת האישה ועורך דינה לעדות נוספת.

posta